דווקא כן חד-קרן

יחד עם המעבר לעשור חדש בחיי (גיל 40, מי אמר משבר גיל ולא קיבל?!) וסיום של קורס JS, עולות אצלי תהיות איך אני מגדירה את עצמי. לא במובן הרוחני, מגדרי, דתי, אלא באספקט המקצועי. לאורך השנים עברתי לא מעט גלגולים. אמנם הם היו מאוד טבעיים בעיניי ומתאימים למסלול, כמו למשל המעבר מתפקיד של מעצבת לתפקיד של ארט דיירקטורית, ומשם (קצת פחות טבעי) למפתחת ui.

 

אני מוצאת את עצמי חושבת יותר ויותר על מצבי הייחודי:

• אני מעצבת web אבל כבר כמעט חמש שנים לא עיצבתי אתר או ממשק.
• אני שוחה די טוב בכל עולם ה-ux – תנו לי ישיבה של סיעור מוחות לפתרון של אתגר בחוויית משתמש ואני בעננים, אבל סולדת מכל המחשבה על ביצוע מחקר משתמשים או יצירת אפיון ב-Axure או כל כלי דומה.
• אני מתכנתת front-end ששולטת ב html וב-css אבל אפעס קצת פחות ב-JavaScript, ואם להודות על האמת – תנו לי לכתוב רק css או scss ועשיתם אותי מאושרת.

 

 

על הזליגה בין המקצועות הנושקים לכל מה שקשור ב-fed עלו הרבה פוסטים. אחד מהם למשל של Brad Frost שמתאר מאוד יפה את תהליך יצירת הנישה של front-end design.

בקבוצת פייסבוק של מעצבי פיקסל פרפקט- UI, אינטראקטיב וחווית משתמש העלה יובל קשרנר פוסט על המדריך איך להפוך למעצב fed. הפוסט מציג את הדעה שלו בשאלה מה צריך להיות תחום האחריות והמקצועיות של המעצב. יובל טוען בפוסט שלו שמעצב טוב הוא אחד ששולט ב-ux – בחוויית משתמש על כל תחומיה (כלומר, לעשות מחקר משתמשים, לדעת לנתח נתונים וכמובן לייצר אפיונים לממשקים), לשלוט ברזי העיצוב – ui, וגם לשלוט בקוד כשהוא מסייג את קוד ב"רק" html, css ו-js. זה שיידע לשלוט בשלושת קצוות המשולש יהיה מעצב ה-fed האולטימטיבי.
אני חושבת שהגישה של יובל קצת בעייתית. אני מסכימה עם הקריאה למעצבים להכיר ולדעת מה היא חווית משתמש, ולדעת קוד (כמו למשל איך בנוי ה-html, מה זה css ואיך אני בודקת אלמנטים בדפדפן), אבל לא ברמת התמחות. תמיד טוב לדעת קצת מעבר לתחום הספציפי שלך – זה רק הופך אותך לטוב יותר, אבל אי אפשר להתמקצע בכל התחומים. החלוקה לשלושה אנשי מקצוע שונים: מאפיין, מעצב ומתכנת (הכיתוב בלשון זכר מטעמי נוחות בלבד) נכונה בעייני. לי יש תחושה שהגישה שאחד שיכול לעשות הכל היא המצאה של מעסיקים שמנסים לחסוך בכוח אדם.

 

לכריס קויר יש פוסט יחסית ישן (2013) להגדרת תחום מקצועי. לא בטוחה שהרבה השתנה מאז 🙂  באוקטובר האחרון (2017) התפרסם ב-css-tricks פוסט שנכתב בעקבות הפוסט של לארה (פירוט עליה בהמשך) על הבעייתיות בהגדרות של משרות בתחום הפרונט אנד, על חוסר הבהירות של מה כולל בתוכו הטייטל Front-end developer ועוד. בפוסט מובאת רשימת טייטלים חלקית מתוך הספר Front-End Developer של Lindley Cody. בספר מוקדש פרק שלם להגדרות עבודה בתחום. מאוד מעשיר ומעניין לקרוא את ההגדרות השונות לטייטלים השונים. כמו למשל החביב עלי:

 

CSS/HTML Developer

The front-end job title that describes a developer who is skilled at HTML and CSS, excluding JavaScript and Application know how.

 

אז מה אני?

מסתבר, שאני לא לבד בהתלבטות של מי אני ומה אני. כבר לפני שנתיים כתבה Lara Schenck ב css-tricks פוסט על הבעייתיות של הגדרות job-tittle.  לארה מוחה על ההגדרות הלא מדויקות של מעסיקים שלכאורה הופכות אותה ל "חד-קרן" – יצור פלאי שלא קיים. מאוד הזדהיתי עם לארה בפוסט שלה. גם אני כמוה: באה מרקע של עיצוב, שולטת ב-html + css וקצת פחות ב-js.

שנתיים מאוחר יותר פירסמה לארה repo בגיטהאב ליצירת הגדרה לתחומי ה front-end. היא עדיין מגדירה את עצמה איפשהו על הציר בין הידע של html + css מצד אחד ו-js בצד השני. לארה גם יצרה "מחשבון" הגדרה נחמד. כמו שאפשר לראות – אני לגמרי לא back, וגם js לא ממש 😉

 

 

לארה מפנה ב"ריפו" שלה לכמה פוסטים מעניינים מאוד שנתקלתי בהם גם לאורך השנה האחרונה. אחד מהם הוא הפוסט Is there any value in people who cannot write JavaScript? שקראתי ומאוד הזדהיתי עם הנאמר בו כי הוא שיקף נכון כל כך את התחושה שלי בכל מה שנוגע לפרונט אנד, במיוחד פה בישראל.

 

I understand the desire to have people who can do a lot of things. What I don’t understand is why it’s okay if you can “just write JS”, but somehow you’re not good enough if you “just write HTML and CSS”.

אני מבינה את הצורך באנשים שיש להם ידע נרחב. אבל אני לא מבינה למה "תכתוב רק  JS" היא אמירה מקובלת ולעומתה "תכתוב רק HTML ו- CSS" היא לא. (תרגום חופשי שלי)

 

העליתי את הפוסט הנ"ל לדיון בקבוצת css-masters Israel בפייסבוק ולאכזבתי הגדולה יותר מדי תגובות היו בגנות המאמר. טענות  שאין הצדקה למשרת html + css בלבד, וטענות שמי שלא יודע js אין לו מקום בתעשייה עלו לא אחת. כמובן שהיו גם אלה שצידדו בפוסט אבל לטעמי היינו מעטים מדי שהחזיקו בדיעה של כותבת הפוסט. לאלו מכם שמעוניינים לקרוא את כל התגובות – מוזמנים להכנס ולקרוא  🙂

קצת לפני שסיימתי לכתוב את הפוסט שלי, פרסמה לארה פוסט נוסף על תלאותיה בחיפוש עבודה. מצרפת אותו כי הוא לגמרי חלק מהסידרה של כל התובנות שלה.

 

ואם לא בא לי js?

ביולי האחרון סיימתי קורס HTML5 Cross Platform Mobile Applications ב HIT שהועבר על ידי חיים מיכאל. הקורס היה ברובו js, גם ונילה והרבה מעבר (כמו Type-script, Angular ועוד). מיותר לציין שהנגיעות ב-html, ב-css ובבוטסטראפ היו השיעורים החביבים עלי אבל גם למדתי לא לפחד ממשתנים, מלולאות, מפונקציות וממשפטי if - else. אני אפילו מתיימרת לקרוא לפעמים קטעי קוד ב-js ולעשות את עצמי מבינה אותם. אני מכירה js אבל זה לגמרי ברמת שלום שלום (או אולי אפילו  – שלום ולא להתראות) ולא מעבר לזה.

את הקורס סיימתי בקושי, אבל עם מסקנה אחת מאוד ברורה: אני ממש, אבל ממש אוהבת css. אעז ואעיד על עצמי, שכמו שאני לא משהו ב-js ככה אני כן טובה ב-css. אני אוהבת את האתגר של מימוש העיצוב ואת החשיבה באיזה דרך הכי נכון ליישם אותו. מעניין אותי מאוד לקרוא פוסטים על מאפיינים חדשניים וישנים. משמח אותי שבכל פעם שאני משתמשת ב display: flex בהיקף נרחב אני עדיין מגלה כל פעם משהו חדש. אני נהנית לענות פה ושם על שאלות שנשאלות בקבוצת css-masters Israel.

 

 

 

בניגוד ללארה שמתארת את עצמה כ"לא חדת-קרן", אני דווקא מרגישה הפוך. אני מרגישה שאני כן חד-קרן. יש לי ידע נרחב והבנה עמוקה ב-ux, אני באה מרקע של עיצוב ורואה חשיבות גדולה ביישום מדויק של העיצוב. אני רואה כל פיקסל סורר שלא יושב בדיוק כמו שהוא היה צריך לשבת. אני מרגישה מספיק בנוח להשלים פערי עיצוב בין רזולוציות אם חסרים כאלה כי יש לי הידע והניסיון. מצד שני אני מרגישה בנוח להיכנס לקובץ PHP או .net כדי להוסיף קלאס או לשנות משהו ב-html שבתוכו. אני מרגישה שאני בדיוק בקו בתפר בין העיצוב לתכנות עם כל היתרונות משני הצדדים. לא מפחדת מקוד ולא מאוימת מהעיצוב 🙂

ואסיים במילותיו של אלעד שכטר – "אני css master, אני לא מתעסק ב-js, ואין לי כוונה להתנצל על זה".

מי שמעדיף לקרוא באנגלית מוזמן לפה 🙂