עיניים, מסכות ומסכים – רשמים מהרצאה

משך זמן קריאה: 4 דקות

ביום חמישי האחרון נכחתי בערב בסימן יום הזיכרון ליצחק רבין שארגנה עמותת יחד-מודיעין, והתרכז בהתנהגות שלנו אחד כלפי השני ברשתות החברתיות. במרכז הערב הייתה הרצאה מרתקת של דנה אבירם – "עיניים, מסכות ומסכים – תקשורת במאה ה-21". אבירם, סופרת ועובדת סוציאלית, חיה ונושמת את הנושא של זהירות ברשת. ההרצאה הייתה סוחפת – בעזרת הומור משובח ודוגמאות מצוינות מצליחה דנה אבירם להעביר בחדות את הנושא. אני לא חושבת שיש מישהו בקהל שנשאר אדיש אחרי ההרצאה.

ההרצאה של דנה נבנתה במיוחד לערב זה, ערב בו נכחו צוות ההוראה של בית הספר – יחד יסודי – וגם חברי הקהילה (שרובם הורים לילדים בבית הספר היסודי או התיכון).

האינטרנט היום הוא חלק אינטגרלי של החיים שלנו ודנה משווה את האינטרנט היום לצורך בסיסי – כמו אוכל ואוויר. וכשם שאנחנו ההורים מגבילים את הילדים שלנו מה לאכול ומה לא, ככה אנחנו צריכים להגביל אותם איזה תכנים לצרוך באינטרנט.

 


הסרטון שהתחיל את ההרצאה של דנה אבירם

דנה מביאה סטטיסטיקות מדאיגות של בריונות והתבטאויות שנאה ברשתות "מבוגרים" כמו פייסבוק, טוויטר, אינסטגרם ובלוגים שונים. לפי דוח השנאה של קרן ברל כצנלסון, בשנה האחרונה נרשמו מעל חמש מליון התבטאויות של שנאה (קללות, אמירות של הסתה ועוד). דנה מעלה את השאלה הכל כך מתבקשת – איך יכול להיות שאנשים מוכנים לכתוב דברים שלא היו מוכנים אפעם לומר בפה פנים אל פנים? בסימולציה נפלאה דנה מדגימה איך פנים אל פנים אנחנו לא נעליב את מי שמולנו: המתנדבת שבחרה דנה התפתלה מולה כשדנה ביקשה ממנה לומר לה משהו מעליב, אבל בהמשך כשדנה עוטה על פניה מסיכה אנונימית ומניפה את ידיה בתנועות של חוסר אכפתיות, ההעלבוֹת באות יותר בקלות. ההַקְבָּלה של המסיכה לאנונימיות של הרשת חזקה וממחישה מאוד את הקלות בה כל אחד יכול להיגרר להטחת העלבות. משפט אחד שציינה דנה ולא עוזב אותי הוא  – ככל שעושים את זה יותר, זה נעשה קל יותר. כל כך נכון וכל כך מפחיד.

הפגיעה היא לא המילים אלא התפוצה

ככל שיש יותר אנשים שקרובים אלי ושומעים או קוראים, הפגיעה קשה יותר. הפגיעה היא לא מהמילים אלא מהתפוצה, מחדדת אבירם.

כשיש אירוע אלים יש שלושה מעגלים של פגיעה:

  • מעגל ראשון – כל מי שמתחיל את הפגיעה. לדוגמה: אדם שכותב פוסט מעליב. בכיתה יש בממוצע 5% ילדים פוגעים (שזה בערך ילד או שניים בכיתה). דנה מציינת שאלו בדר"כ הילדים המקובלים שמרשים לעצמם להעליב.
  • מעגל שני – מעגל מעודד. אדם שיתף, עשה לייק או סמיילי. גם במעגל הזה בודדים המשתתפים.
  • מעגל שלישי – מתעלמים. "זה לא קשור אלי, אני לא מתערב", או מפחדים שאם יגיבו, עכשיו יפנו את ההעלבות כלפיהם.

אנחנו נפגעים לא מ-2 המעגלים הראשונים, אלא מהמעגל השלישי כי שם נמצאים החברים שלנו שלא הגנו עלינו.
הכוח האמיתי הוא לא בידיים של הבריון אלא בידיים של הקבוצה. אם הקבוצה שותקת אז לבריון יש כוח להמשיך.

גם פה מדגימה דנה את כוח הקבוצה ע"י סימולציה של הדיפה של אחד מול שרשרת של 4 אנשים.

אנחנו המודל של הילדים שלנו

לפי דוח השנאה יש אלימות גבוהה ברשת נגד מורים. שיא האלימות ברשת מול מורים היא מיולי עד נובמבר. בשנה האחרונה נמצאו 30,000 התבטאויות נגד מורות/ים שזה התבטאות אחת כל 17 דקות (44% מנוער, 39% על ידי הורים), כל זה בלי לקחת בחשבון קבוצות ווטסאפ אותם האתר לא מנטר. 47% מהילדים נפגעים ברשת. דנה מחזירה את האחריות לידיים של ההורים. איך שאנחנו נתנהג ככה גם הילדים שלנו יתנהגו. דנה מתארת סיטואציה של ילד שמספר להורה שלו על מה שקרה היום בכיתה, היא מגחיכה את הסיטואציה וממקדת את הדיווח ב-"המורה מצמצה אלי" שמספר הילד לאמו. האם, מזועזעת, נחרדת, ומיד משתפת את כל הורי הכיתה בקבוצת הווטסאפ, ומשם הסיפור רק מתגלגל ומתנפח. לפני עשור וקצת לא היינו מדמיינים להרים טלפונים לכל הורי הכיתה לשתף אותם במיצמוץ, אבל היום, ידנו קלה על ההדק, סליחה -על מקלדת הסמארטפון שלנו…

 


וידאו קצת ישן – אבל מתאר כל כך נכון את ההשפעה שיש לנו ההורים על התנהגות הילדים שלנו.

 

אנחנו צריכים ללמוד לנשום לרגע, או אולי להרבה יותר רגעים כשאנחנו כועסים. לחשוב פעם ופעמיים ויותר לפני שכותבים פוסט פוגעני או תגובה לא הולמת. אנחנו המודל של הילדים שלנו ואם אנחנו לא יודעים להתמודד עם הרשת, איך הם ידעו? דנה מעלה את השאלה כמה אנחנו עם הטלפון או ברשת וכמה הילדים שלנו? עם יד על הלב – הרבה יותר מדי.

בהמשך ההרצאה דנה נותנת כלים על קצה המזלג לניהול קבוצת ווטסאפ (כל קבוצה תדע להעמיד את החוקים שלה, מה גבולות הזמן שלה, מה הנושא של הקבוצה, התנהלות בקבוצה שגולשות לכל מיני דברים ומנהל הקבוצה יכול להעיר בפרטי ועוד) ומדגישה שחשוב לדבר בטלפון או להיפגש – יש דברים שלא ייפתרו בלי הקשר האישי.

לסיום הערב מפנה אותנו דנה לשני כלים חשובים לשמירה עלינו ועל ילדינו:

  1. איגוד האינטרנט הלאומי פתח קו חם שמטרתו לעזור במקרים של בריונות ברשת: 03-9700911
  2. הכפתור האדום

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *