בשנת 2020 כתבתי את הפוסט css וטרנדים של עיצוב לשנת 2020, וכבר אז הצהרתי שאני לא שוחה ומעודכנת כבר במה שקורה בעולם העיצוב. אם אז זה היה רלוונטי, היום זה אפילו עוד יותר. ועדיין, אני אוהבת את החיבור בין העיצוב והיכולות הטכנולוגיות המתקדמות (בעיקר בהקשר של css) ולכן החלטתי לשוב ולקרוא על טרנדים שצפויים להציף את העיצוב 🙂 להמשך קריאה ←
תמיד ידעתי ש-position: fixed אומר שהאלמנט ממוקם ביחס ל-view-port ולא ביחס לאלמנט הישיר מעליו כמו position: absolute למשל, אבל מתברר שלא תמיד זה נכון.
למה איך וכיצד – על הכל (אני מקווה) אני אענה בפוסט 🙂 להמשך קריאה ←
ב 19.04.2023 אירח Vonage, מקום העבודה שלי, את המיטאפ של קהילת pull-request, ואני זכיתי שאנשים טובים שעובדים איתי דחפו אותי להרצות על הנושא שאני שוחה בו כבר כמעט שלוש שנים. להמשך קריאה ←
למרות אין סוף פוסטים שנכתבו בנושא, ולא משנה כמה קראתי וכמה הבנתי, תמיד תהיה הפעם הזאת שלא אבין למה לעזאזל אלמנט אחד עולה מעל אלמנט אחר. מסכמת את ההבנות שלי כשחקרתי מה קורה ואיך הכל עובד, מקווה קצת לפשט את הנושא, ולהביא כמה מקורות קריאה מעולים. להמשך קריאה ←
מה הן web components? ממה הן מורכבות, איך יוצרים אותן ומה היתרונות בשימוש בהן? (וגם הפנייה לפוסט אחד על חסרונות), וגם – מה הקשר בינהן ובין design-system? להמשך קריאה ←
סיכום הרצאה בנושא "Design system – מה, למה ואיך" שהעברתי ב-FED on Beer שמארגנת נטקראפט. למה מתכוונים כשאומרים Design system, ומדוע כל ארגון צריך אותו. האם Design system הוא באחריות העיצוב או הפיתוח? ואולי הוא בכלל החוליה המחברת? איך עושים את זה, ובעיקר למה בכלל צריך Design system? להמשך קריאה ←
בחצי שנה האחרונה אנחנו משתמשים ב-Tailwind (ב-2 מילים: פריימוורק של קלאסים שבו כל קלאס מייצג מאפיין בודד) ועדיין לא גיבשתי דעה מוצקה ונחרצת בנושא, אבל כן יש לי כמה תובנות על הצדדים הטובים שלה ועל אלה שקצת פחות. להמשך קריאה ←
על הגדולה והבשורה שהביאו איתם css variables או בשמם היהודי – משתני css – נכתב כבר לא מעט. אין לי שום שאיפה להסביר פה איך הם עובדים ומה היתרונות והחסרונות שלהם. אני רוצה לספר על שימוש במשתנים שעזר לי לחסוך הרבה זמן וקוד, והפך קומפוננטת ריאקט למאוד דינמית 🙂 להמשך קריאה ←
בעשור האחרון עלתה הרבה פעמים השאלה באיזו יחידת מידה כדאי להשתמש כדי להגדיר את גודל הפונטים באתר. התשובה הכמעט מוחצת היא "לא פיקסל" אבל אין תשובה חד משמעית מה כן. יחד עם זאת, אפשר לראות שרוב התעשייה עברה להשתמש ביחידת המידה REM על מנת להגדיר את גודל הפונטים, ובחלק מהמקרים גם לשימוש בהגדרות מאפיינים אחרים כמו רוחב, padding ו- margin. להמשך קריאה ←
בואו נדבר על הפיל שבחדר. לא, זה לא הכי פרקטי. אין באמת שימוש בחיי יום יום באיורי css או משחקי css בפרודקשן (למרות שפה ושם דווקא כן יש). הביצועים בדר"כ לא מספיק מוצלחים, ואין באמת הצדקה לא להשתמש ביכולות של JS להפעלה של משחק. יחד עם כל זאת, עדיין ברחבי הרשת יש המון מכל אלה ויותר. אז למה כן? להמשך קריאה ←
