השנה היא שנת 2009. האינטרנט לגמרי פה, טלפונים מתחילים לקבל קצת שכל (אייפון דור 1 כבר יצא – אבל בארץ אפשר להשתמש רק אם קניתם בארה"ב ופרצתם אליו), עדיין לרובנו טלפונים פשוטים שמשמשים אותנו רק לשיחות ול-SMS-ים. ספטמבר 2009, והבת הגדולה שלי בת שנה ושמונה – מתחילה ללכת לגן. ואני, כמו כל אמא מודאגת, רוצה ממש לדעת מה קורה שם. נכון, יש גנים שיש בהם כבר מצלמות ואפשר לצפות כל היום במה שקורה במקום לעבוד, אבל בגן הנפלא שלה אין (ואני לרגע לא מצרה על העניין). אז מה עושים? מגייסים את מה שמכירים ובונים לגננת אתר שהיא תוכל להעלות אליו הודעות וסיכומים שבועיים, כדי לחסוך בנייר, וכמובן – להעלות תמונות (שצולמו במצלמה דיגיטאלית, נשמרו על המחשב, והועלו לאתר) כדי שכולנו – ההורים – נוכל לראות מה הם עושים כל היום בגן. מצחיק, דפדפו קדימה לשנת 2016- בסה"כ 7 שנים קדימה, ומי בכלל נכנס לאתר לראות תמונות? בשביל זה יש קבוצת ווטסאפ של הגן בו מקבלים יום יום (שלא לומר כמעט כל שעה) עדכונים, תמונות ו-וידאו 🙂 .
שנת 2009 – כליקיט 3 – מערכת ניהול התוכן שפותחה במו"פ של אורט – בשיא פריחתה. כל אתרי בתי הספר שודרגו אליה (מכליקיט 2 🙂 ), אתרים נוספים מנוהלים עליה ולאט לאט אנחנו מתחילים לשבור את המבנה המסורתי של האתרים (3 טורים – צר, רחב ושוב צר) ברוח העיצוב של התקופה. האתרים שנבנו עד 2009, תוך התאמה לאינטרנט אקספלורר בלבד (שומו שמיים), מקבלים התאמה גם לפיירפוקס. גוגל כרום עדיין בחיתוליו 🙂
אני מקבלת אישור לפתוח אתר לגן ומנסה לעצב ולבנות אותו לבד. למה לבנות ולא לתכנת? משתי סיבות: הראשונה – ב-2009 אני עדיין לא חושבת על תכנות. השניה – מערכת הכליקיט 3 מאפשרת – עם קצת יצירתיות והבנה של הניהול – לארגן ולעצב את האתר בלי צורך בידע תכנותי.
אני מתחילה בפוטושופ ומעצבת את האתר. את האתר עיצבתי בהתנדבות ולא רציתי להכנס להוצאות מעבר לזמן שהשקעתי בו. מאגרי תמונות או איורים וקטוריים לא זמינים בקלות כמו היום. istockphoto מכרו איורים וקטוריים ואפילו למיטב זכרוני היה להם מגוון לא רע – אבל כאמור, חיפשתי דרך לחסוך. בעבודה יש לנו מאגר איורים שכדי לחפש בו היינו פותחים את האינדקס – ספר (כן, כן ספר מודפס), בוחרים את האיור הרצוי, ואז מחלצים אותו מהדיסק המתאים (מתוך מאגר של 20 דיסקים שנרכשו בוודאי במאות שקלים). לאט לאט ליקטתי איורים (שירדו בפורמט WMF ), חיפשתי את אלה שידברו באותה "שפה", ואז עיבדתי אותם בפוטושופ.
ואז התחלתי לשמור תמונות….
תמונה לכותרת של האתר שהכילה כמובן גם את הצבע רקע, גם את הכיתוב וגם את האיור. בעיית גדלים לא הייתה כי האתר היה קבוע על 960 פיקסלים – התאמה למסכים של 1024, שהוא המכנה המשותף הנמוך ביותר בו האתרים היו נראים באופן מיטבי. מסכים רחבים יותר, גם אם היו – פשוט קיבלו שוליים לבנים כמו בכל שאר האתרים באותה תקופה. מובייל – לא היה. אח, החיים הקלים בהם הכל קבוע ומקובע 😉 .
מזכירה לכם שבשנת 2009 @font-face אפילו לא בחיתוליו, תמונות – gifעם או בלי שקיפות ו- jpeg שולטות ברשת, png לא חבר של אקספלורר בכלל, ולכן – לא חבר שלנו 😉 .
את שלושת התמונות שמפנות לאזורים המרכזיים של האתר (מה שלמדנו, גלריה וימי הולדת) שמרתי כל תמונה בנפרד ואז הכנסתי אותן ל – טבלה(!!!) טבלה הייתה צורת ארגון מבנה העמוד בכל הכליקיט (כי ככה פעם עשו), ואם הכל טבלה – אז למה ההפניות לא?
וכך כל תמונות העמוד נחתכו ונשמרו והועלו לרכיבים שונים שיצרו את דף הבית:
אפילו מערכת RSS הייתה בכליקיט 3 – וגם באתר של הגן של נירה היה אפשר להרשם לעדכונים שישלחו ישירות ל-google reader (RIP), או לכל קורא RSS אחר.
דף הקשר, הגלריות ועמוד ימי ההולדת היו סגורים בסיסמה שניתנה להורים כדי לשמור על פרטיות הילדים.
מאז שעיצבתי את האתר של הגן של נירה, עברו כמעט 8 שנים. הגדולה שלי כבר מסיימת כיתה ג', עולם האינטרנט השתנה לגמרי עם כניסת הטלפונים החכמים, הטאבלטים והשעונים, וגם מגמות העיצוב באינטרנט עברו כמה מהפכים. הנה אתר נחמד שמציג באופן נחמד את האבולוציה של אתרי האינטרנט. אני עיצבתי עוד הרבה אתרים אחרים ושונים אבל תמיד תשאר לי חיבה יתרה אל האתר של הגן. אולי אלו האיורים, אולי התחושה שעשיתי (כמעט) הכל לבד או אולי זו פשוט נירה שהפכה את הגן לנפלא כל כך.
סופה של תקופה
סופה של תקופה 1# – מערכת כליקיט 3 מחזירה ציוד. צוות קטן של מפתחים לא יכול לתחזק מערכת ניהול תוכן מול עולם דינאמי כל כך, ומצד שני, וורדפרס התחילה לתפוס מקום של כבוד בתחום ניהול ובניית אתרים. לכן מזה כמה שנים שכל האתרים שלנו מפותחים רק על וורדפרס, כבר יותר משנה שכל אתרי בתי הספר של אורט עברו מכליקיט 3 לוורדפרס (לאתר עם תבנית ייעודית שאופיינה ופותחה במיוחד לאתרים של בתי ספר – אבל זה כבר סיפור לפוסט נפרד 😉 ). השנה הוחלט להעביר את כל האתרים שעוד נותרו על המערכת ולסגור את השאלטר. אין ספק שזאת החלטה נכונה להמשיך קדימה.
בשבילי כליקיט 3 הייתה מקום להתפתח כמעצבת – מעיצוב מחודש של מסכי הניהול ועד לעיצוב תבניות ואתרים. בזכותה למדתי לעיצוב מערכות ניהול תוכן, להבין מגבלות של מערכת ולמצוא פתרונות עוקפים. היא תרמה רבות לנסיון שלי כמעצבת ולידע שלי כמאפיינת. נוחי בשלום על משכבך, כליקיט3 .
סופה של תקופה 2# – נירה הנהדרת סוגרת את הגן אחרי 9 שנים של פעילות מסורה, וממשיכה את דרכה כמאמנת אישית לשינוי, צמיחה והעצמה. שני ילדיי הלכו לגן שלה וגם אחיינית שלי. אין על הגן של נירה! מאחלת לך המון הצלחה בדרכך החדשה.
ואין כמו לסיים עם קלישאה: כשנסגרת דלת אחת – נפתחת אחרת.