חוויות מכנס Press for Word 2019

משך זמן קריאה: 7 דקות

אמ;לק

סיכום חוויות מהכנס Press for Word 2019 וגם קצת רשמים מ-3 הרצאות:
איך לגרום לאנשים לקרוא את הטקסט שלנו (רמז: להוסיף תקציר. מנסה ליישם 🙂 ) איך להפוך את הטקסט שלנו לקריא יותר, ועוד דברים שלמדתי בהרצאה של טל פלורנטין.
שמוליק דורינבאום מלמד אותנו למה עבודה רצופה ומסודרת תביא לשיפור ה-SEO שלנו,
ואיך אפשר בלי css – על קצה המזלג מההרצאה של אלעד שכטר מה הם css logical properties, איך משתמשים בהם ולמה.

ב-12 בספטמבר התקיים הכנס הרביעי של Press for Word 2019. אני כבר לא מעצבת ולא מפתחת אתרים בוורדפרס, והבלוג שלי, שאמנם על וורדפרס, הוא לא מספיק תירוץ בשביל להגיע לכנס שכזה, ולכן הפעם הייתי בזכות אלעד שכטר שהעביר הרצאה על CSS LOGICAL PROPERTIES וככה על הדרך זכיתי לנכוח בכמה הרצאות ממש ממש טובות. זה לא פוסט סיכום של כל ההרצאות כי לא נכחתי בכולן ולא תמיד הייתי לגמרי קשובה 😉

הכנס, כמו בשנים הקודמות היה מחולק ל-2 מסלולים – בסיסי ומתקדמים, והיה אפשר לעבור מאולם לאולם. הדבר הזה היה יתרון למקרה שרוצים גם וגם, אבל גם יצר קצת רעש ובלאגן. ועדיין, עדיפה בעיניי אפשרות המעבר. גם אני נדדתי בין האולמות, ובסוף, הנוחות של האולם הגדול יותר של המתקדמים הכריעה את הכף, ונשארתי שם יותר 🙂

הרבה מההרצאות כאמור לא היו ממש רלוונטיות לעבודה השוטפת שלי. חלקן נשאו שם מפתה אבל לא עמדו בציפייה למשהו מעניין או מחדש, ובחלק לא ציפיתי להרבה עניין ונשארתי מרותקת. אז די כבר עם כל התקצירים וההקדמות – יאללה בואו נתחיל!

טל פלורנטין – חוויית המשתמש של תוכן דיגיטלי

לחווית משתמש יש פינה חמה בלב שלי. גם במעבר שלי מלהיות מעצבת למתכנתת, לא זנחתי עניין בנושא. אני עוקבת אחרי פוסטים שיוצאים בנושא וגם חברה בקבוצת חווית משתמש ישראל בפייסבוק. כבר הכותרת של ההרצאה משכה אותי! האולם היה מלא עד אפס מקום, ואני ישבתי יחד עם עוד כמה על הרצפה בקדמת הבמה, והיה שווה כל רגע. יהיה לי מאוד קשה להעביר בכמה מילים את ההרצאה של טל, וכולי תקווה שלמען מי שלא היה, יעלו וידאו של ההרצאה כדי שגם אתם תוכלו להתמוגג מההרצאה של טל, שלא לדבר על מצגת מעוצבת לעילא ולעילא, וכמובן כדי לשמוע את כל ההרצאה ולא תקצירון של כמה דברים בודדים שטל דיבר עליהם 🙂

פה אני יושבת – זאת הסיבה לזוויות הצילום המוזרות שיהיו בהמשך 🙂
התמונה מתוך עמוד הפייסבוק של PRESS for WORD – כנס הוורדפרס המקצועי השנתי

למוח שלנו לוקח פי 60% זמן להתמודד עם טקסט לעומת תמונה או אימוג'י, והתוצאה היא שאנחנו לא קוראים, או בעצם יותר נכון לא רוצים לקרוא אלא נאלצים לקרוא. כאשר יש אלטרנטיבה לקריאה בדרך כלל נעדיף אותה. מחקרים מראים שאנשים מבלים בתוכן של מאמר בממוצע 37 שניות, אבל ממוצע הוא נתון קצת מטעה כי יש אנשים שקוראים חלק נכבד מהמאמר וחלק בכלל לא מסתכלים על כלום, וכך מגיעים לממוצע. מה שאומר שבפועל אנחנו מדברים על הרבה פחות מ-37 שניות. אז איך אנשים קוראים? סורקים כותרות, עוברים על תמונות ואז ממשיכים הלאה, או ששומרים לפעם אחרת. אבל כך או כך – לא קוראים. מה אפשר לעשות כדי להגביר את הסיכוי שאנשים יקראו את מה שכתבנו?

ארבעה דברים שאפשר לעשות כדי להפוך את הטקסט לקריא יותר:

גודל פונט גדול יותר – אם פעם השאלה שנשאלה הייתה מה גודל הפונט המינימלי שאפשר לכתוב, השאלה שצריכה היום להישאל היא כמה גדול אפשר להציג ושהטקסט עדיין יראה טוב. אני אישית ממש אוהבת 18px ומעלה 🙂
פסקאות קצרות – ואם כבר קצרות, אז גם לרווח בין פסקה לפסקה. ככל שיש יותר הפרדה בין פסקאות, יש סיכוי גדול יותר להתקדם בקריאת המאמר.
כותרות ביניים – קליקבייט ליצירת מוטיבציה להמשך קריאה – יצירת גירוי למידע שיתגלה בפיסקה הבאה.
הפסקות ויזואליות – הרבה אלמנטים גרפיים להפסקות בשטף המלל.

טל מביא לדוגמא את הפוסטים של פייסבוק: אם כותבים מעט מלל, המלל מופיע בגדול ויש אפשרות לשים צבע רקע או תמונה. ברגע שהמלל מתרבה, פונט גדול או תמונת רקע יקשו על הקריאות, ולכן האפשרויות האלה נעלמות.

הקושי לקצר הרבה יותר גדול מאשר לכתוב פוסט ארוך

אהבתי את ההשוואה של טל בין העידן החדש של הגשת התוכן למשתמשים לבין התקופה בה החל העיצוב הרספונסיבי והתחלנו להתאים את האתרים שלנו למכשירי המובייל. התוכן שלנו צריך להכיל גרסה ארוכה וגרסה קצרה. גרסה מקוצרת מייצרת מוטיבציה לקריאה של הגרסה המלאה. תקציר בתחילת המאמר ייתן תמריץ להמשיך לקרוא.
בחברה של טל המציאו את המונח summies – תקצירים של מאמר ארוך, זמן הקריאה שלהם בין 3-4 דקות ומכילים בין 300-400 מילה.

תוכן טוב הוא כמו סושי, יש בו ערך, הוא קטן ואפקטיבי ונגמר מהר.

את ה-summies, או את המאמר המלא, יכול ללוות גם אודיו הקראה של המאמר. הוספת האודיו מוסיפה מאוד לחוויית המשתמש. אודיו, בניגוד לוידאו או תמונה, מאפשר למשתמש ביצוע פעילות נוספת במקביל, כמו למשל נהיגה. יש פה משהו שלם בהמשכיות החוויה: ראיתי את המאמר אין לי זמן לקרוא כי אני יוצאת מהעבודה הביתה. יש לי אפשרות לשלוח לעצמי את המאמר למייל, אבל מה הסיכוי שבאמת אקרא אותו? אבל אם אני שולחת לי אותו לנייד, ומאזינה בזמן הפקקים, זכינו – גם אני וגם כותב המאמר.

תמונת סיכום מתוך ההרצאה של טל — השקף האחרון של הההרצאה, לא נראה לי שמצריך הסבר 🙂

אלעד שכטר – CSS LOGICAL PROPERTIES

איך אפשר בלי כמה מילים על ההרצאה של אלעד, הרי בלעדיה כנראה שלא הייתי מגיעה לכנס בכלל. אז ההרצאה של אלעד לא חידשה לי הרבה, בעיקר מעצם העובדה שיצא לי לשמוע אותה כמה פעמים בחזרות לקראת הכנס 😉 אבל אם להיות רגע רציניים (משימה לא פשוטה בכלל…) אלעד מביא לנו בהרצאה שלו בשורה של עתיד חדש. נכון, יש עוד זמן עד ש-LOGICAL PROPERTIES יכנסו לתקן בכל האספקטים, אבל ברגע שהם יכנסו בתמיכה מלאה, הם לגמרי משני חשיבה.

אז מה החידוש הגדול? קשה קצת על קצה המזלג להביא את הכל ולכן אני ממליצה בחום לקרוא את הפוסט המלא של אלעד.

לפני שמתחילים לדבר על css logical properties צריך להבין את מערכת הצירים של אתר אינטרנט. אם עד היום היה נדמה לנו שיש את הציר האופקי, ושבגדול ההבדל העיקרי היה בין עברית ואנגלית (פרובינציאליים שכמותנו), אזי החשיבה הזאת לא לגמרי נכונה ובעצם יש לנו 2 מערכות צירים:

block-axis הציר הראשי של האתר – הציר בו הבלוקים נערמים (באנגלית למשל נערמים מלמעלה ללמטה)
inline-axis הציר המשני של האתר – הציר בו נקבע אופן זרימת הטקסט, מה שהכרנו עד היום – RTL + LTR.

כמעט כל המאפיינים עוברים שינוי, וברגע שמבינים את ההיגיון בעולם הלוגי החדש, מאוד קל וברור לעשות את ההמרות. אם ניקח אתר שכתוב באנגלית, כלומר שזרימת הבלוקים שלו מלמעלה ללמטה, וכתיבת הטקסט שלו משמאל לימין, אז top שלו יהיה מעכשיו block-start והסוף שלו (איפה שה-footer) יהיה block-end מה שאומר שלמשל: padding-block-start יחליף את padding-top. הציר המשני (inline-axis) יקבל ערכים של start ו- end במקום right ו-left. והכי טוב דוגמה: margin-inline-start יחליף את margin-left.
אלעד מדגים כמה קל יהיה לעשות את ההמרה באתר הכתוב במאפיינים פיסיים למאפיינים לוגיים. נכון, זה עדיין לא בשל, אבל לא ירחקו הימים שבהם יהיה ניתן להשתמש ב-logical properties. ואחרי ההמרה, ניתן יהיה באמצעות הגדרה אחת על ה-HTML להתאים את הקוד שלנו לשפות השונות, כמו למשל עברית (RTL), או יפנית (שזרימת הבלוקים שלה היא מימין לשמאל – writing-mode-vertical-rl)

למה זה טוב לנו?

כי אנחנו כבר לא חיים בבועה. נכון, לא הרבה אתרים שנבנים בישראל מיועדים לקהל היעד היפני, אבל איזה יופי שמלכתחילה האתר שלנו יכול להיות מותאם לתפוצות בלי צורך בהתאמה מטורפת. ואם יפנים או קוריאנים פחות מעניינים אתכם, בטוח שהתאמה של עברית אנגלית די מטרידה הרבה מהמפתחים בארץ. תחשבו על עולם שלם של תבניות שכולן מתאימות באופן מושלם ל-ltr ול-rtl!

שמוליק דורינבאום – עשיתי 101 דברים לקידום האתר שלי, מה בפועל הביא את התוצאה?

בהרצאה של שמוליק נשארתי מכוח האינרציה (ובעברית – לא היה לי כוח לעבור אולם). לי ולקידום אתרים אין הרבה במשותף, הבלוג שלי בדירוג עלוב (מביך לומר – אבל לא אכפת לי…), ובעבודה יש לנו אנשים חכמים שאחראים על זה. ויחד עם זאת, לא התחרטתי לרגע שנשארתי! אבל – לא סיכמתי וכמעט לא צילמתי. לעזרתי בסיכום כמה מילים התגייס דני שקד שהכרתי בכנס (עשיתי מינגלינג!!!) מחברת SiteIt – חברה לשיווק קידום אתרים באינטרנט ובזכותו יש לי כמה מילים על ההרצאה שמלבד שהייתה נעימה, קולחת, מעניינת ומצחיקה, הייתה גם חשובה לתחום ה-SEO 🙂

בהרצאה שמוליק מבחין בין פעולות שאנחנו עושים לקידום האתר שהן כאן ועכשיו – quick win, לבין פעולות מתמשכות שאת התוצאות שלהם אנחנו נתחיל לראות לאורך זמן – long run. ההבנה העיקרית מההרצאה היא שעבודה מסודרת לאורך זמן מביאה את התוצאות ב-SEO. לא מספיק לבצע שינויים אלא צריך גם לתעד על פני ציר זמן את הפעולות הקידום שמבצעים, כך יהיה ניתן לחבר בין פעולות לבין תוצאות ואז לגרף שלנו (זה של הפיקים וגם הנפילות 😉 ) תהיה משמעות הרבה יותר גדולה.

מחקר, ביצוע תוכנית עבודה לעמודים הראשיים ויישום מתודי של ״השוטף״ (שלפעמים כרוך ב"עבודות שחורות" של דאגה ללינקים שבורים, בקשה לקישורים מכתבות ישנות ועוד), הם השלבים שמבדילים את המקצוענים מהחובבנים.

היו בכנס עוד הרבה הרצאות, בטוחה שהיו טובות ומוצלחות אבל לא נכחתי בהם. גם לא בכל אלה שהייתי סיכמתי. מעבר להרצאות זכיתי להפגש עם אנשים מהתעשייה, כאלה שהכרתי וכאלה שלא. אז איך היה הכנס – לי היה כיף ומעניין 🙂